זה להכיר את הרגשות שעולים לנו ולתת להם מקום,
זה בעצם ליצור מודעות לרגשות שמנהלים אותנו.
יש לנו נטייה למחזר רגשות שקיבלו לגיטימציה בילדות שלנו.
רגשות שבסביבה שגדלנו לא התקבלו טוב פחות נאפשר לעצמנו להרגיש,
למשל , קנאה, אכזבה, בושה או חס וחלילה להראות חולשה.
איפה הבעיה ?
צריך להבין שרגש שאנחנו לא נותנות לו מקום,
מפריע לנו להתפתח ומונע מאתנו להתקדם .
למה בעצם ?
כי תת המודע שלנו יעשה הכל כדי שלא נרגיש אותו.
איך זה יבוא לידי ביטוי ?
אם חוויתי אכזבה בילדות שלי , אני אפחד להרגיש אכזבה שוב,
אז אני אחפש ללכת על בטוח ,
אני אהיה מאד סקפטית ובעצם הפחד שלי להרגיש אכזבה ימנע ממני להעז, לנסות, להתפתח ולהתקדם.
התודעה שלי לא מכוונת להזדמנויות והתקדמות אלא לדאגות.
הסיבה שזה קורה היא שאת רובנו לא לימדו לתת לעצמנו מענה רגשי ,
ההורים שלנו התמקדו במענה פיזי ומילאו את רוב הצרכים שלנו
אבל לרוב לא ידעו לנהל איתנו שיחה על הרגשות שלנו ,
ככה הם בלי כוונה לא נתנו לנו לגיטימציה למה שהרגשנו
ואת זה אנחנו ממחזרות.
למדנו לא להתייחס לכל הרגשות שלנו ואנחנו אפילו מבטלות אותם
ולא נותנות לעצמנו לגיטימציה להרגיש.
מה עשינו עם זה ?
למדנו שהרגשות שלנו לא חשובים,
ולא למדנו לתת לעצמנו הרגשה טובה
אז ?
יצאנו לחפש אותה בחוץ , אצל אחרים.
ההתפתחות שלנו קשורה לרגשות שאנחנו לא רוצות להרגיש.
אם אני חושבת שלא אוכל להתמודד עם הרגשות האלו אני אמנע מהם בכל הכוח.
אבל, רק דרך לגיטימציה לרגשות הלא טובים נצליח להרגיש את הרגשות הטובים
לרגש השלילי יש תפקיד בהתפתחות שלי ואני צריכה לעבור דרכו.
תודעה רגשית היא אחת מ-8 התודעות אותן אנחנו מלמדות בקורס אמנות התודעה,
היא שייכת ל-5 תודעות ההתפתחות ולא סתם אומרים שהרגש נועד לפתח אותנו ויש לו תפקיד בחיים שלנו.
היא אחת החשובות להתפתחות שלנו.